רש"י על מנחות צ״ח

1 לא שנא הכי ולא שנא הכי - כלומר כניסתן דקרנות אי בעי למימר נמי באמה בת חמש לא איכפת לן כיון דכניסת יסוד באמה בת שש לא פש ליה בין קרן לקרן אלא כ"ו וארבעה טפחים שתים מכניסה דסובב ושתים מכניסה דקרנות וכיון דלא הוי אמה לא חשיב לה:

2 חמשין ותמניא - דכולן אמותיו היו בנות ו' חוץ משתי אמותיו מן הרצפה ועד היסוד ואמה גובה של קרן:

3 דיקא נמי - דחיק האמה גובהה ואמה רוחב כניסה מדקרי להאי חיק האמה ולהאי אמה רוחב ושני בדיבוריה:

4 השולחן ארכו י"ב - שמעינן ליה לר' מאיר דאמר לעיל כל האמות היו בבינוניות אלמא בינונית היינו בת ששה:

5 ומדקרי ליה בינוניות מכלל דאיכא דנפישא מינה - בתמיה:

6 שתי אמות - מקלות היו שם שבהן מודדין האמות והן ארכן אמה:

7 בשושן הבירה - חדר אחד היה בנוי על שער המזרחי של עזרה ומצוייר כתבנית שושן הבירה:

8 של משה - בת ששה:

9 כדי שיהו אומנין נוטלין בקטנה - שהיה גזבר מתנה עם האומנין כך וכך אמות בנין תבנו לבדק הבית בכך וכך דמים באמה של משה ומחזירין לו למדת אמה גדולה שיתירה עליה אצבע כדי שיוסיפו על תנאם משלהם שלא יפחתו ונמצאו נהנים מן ההקדש יותר ממה שעשו ובאין לידי מעילה:

10 וחדא לדהבא ולכספא - כשמתנין צורפי זהב לעשות טבלא בת חמש או בת עשר באמה של משה עושין אותה למדת האמה היתרה עליה חצי אצבע ולא באותה שיתירה עליה אצבע לפי שאומנות יקרה היא ואין טוב להפסידן כל כך:

11 צורה - מצויירת:

12 כדי שידעו - ויראו מהיכן באו ויתנו הודאה למלכות שהוציאם משם:

13 שתהא אימת מלכות - פרס עליהם ולא ימרדו בהם:

14 ואילו לדידיה לא אמר ליה - ותרד אלי והשתחוית לי ואע"ג דמסקנא הכי הוה ויקם פרעה לילה:

15 וירץ לפני אחאב - אליהו לפני אחאב שהיה רוכב על סוסו משום כבודו שאין דרך מלכים ללכת יחידי:

16 ועלהו לתרופה - גבי מעיין שעתיד לצאת מבית קדשי הקדשים קאי ועל שפת הנחל יעלה מזה ומזה כל עץ עלה מאכל והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה ואיידי דאיירי בפלוגתא דרב חסדא ורב יצחק נקט לה הכא וקדריש נוטריקון לתרופה:

17 להתיר פה שלמעלה - פה אלמים שכל אלם האוכל ממנו נרפא:

18 פה שלמטה - פה רחם של עקרות:

19 חזקיה ובר קפרא - מפרשא מילתייהו טפי והיא היא:

20 ואילו נאמר שתים מערכות שש המערכת - ולא נאמר שתים עשרה:

21 הייתי אומר שלש של שש - דשתים מערכות הרי תרין שש המערכת הוי מערכת שלישית ובספרים דכתב בהו שלש של שלש הכי משמע אילו לא נאמר שתים עשרה אלא שתים מערכות שש הוי משמע שתים מערכות של שלש ואם תרצה להוסיף שלישית סגי בג' חלות:

22 לכך נאמר שתים עשרה - דמשמע ותו לא:

23 ואילו נאמר שתים עשרה - ולא נאמר שתים ושש אלא ונתת אותם מערכות המערכת על השולחן הייתי אומר שלש של ד' ד':

24 והא בעינן ונתת על המערכת לבונה - וכי יהיב לה על השביעית איכא חציצה:

25 פרוכת מחיצה הוא וקרי ליה על:

26 כל הכלים. כגון שלחנות אורכן לאורכן של בית ממזרח למערב:

27 כך היה מונח - מנ"ל מדכך היו בדיו מונחים ממזרח למערב כדאמר בהך ברייתא לקמן מכלל דאורך הארון מצפון לדרום ורוחבו ממזרח למערב דבדים בפותיא דארון קיימי כדאמרינן לקמן:

28 ובדיו מנלן - דממזרח למערב:

29 בפרוכת - פרוכת היתה פרוסה בפתח בית קדשי קדשים לצניעות בעלמא ולא משום מחיצה דהא אמה טרקסין הואי במקדש ראשון וכ"ת לוקמה במקדש ב' דהוי פרוכת ליכא למימר דבמקדש שני לא הוה ארון ובדים דיאשיהו גנזו במס' יומא דף נב: ועוד דקרא במקדש ראשון כתיב:

30 דוחקין ובולטין בפרוכת - לפי שהיה הארון כנגד הפתח כדאמרי' במגילה דף י: ארון שעשה משה כשמונח בדביר היה לו עשר אמות ריוח ממנו לכותל לכל צד והדביר היה עשרים על עשרים ומקום ארון אינו ממעט בדביר דבנס היה עומד אלמא באמצע הדביר קאי והפתח נמי היה באמצע בכותל מזרחי והיו הבדים בולטין בפרוכת שבפתח:

31 כמין שני דדי אשה - אלמא בדים ממזרח למערב קיימי ראשן אחד למערב וראשן אחד למזרח בתוך הפתח ושמע מינה רוחבו של ארון ממזרח למערב שהיה אורכו של בית:

32 תרי גברי באמתא ופלגא - אי הוו בדים לאורכו לא היה בין בד לבד אלא אמה ומחצה:

33 הקהתים שנים נושאי ארון המקדש שנים - והקימו הלוים את המשכן כשהיו רוצים לחנות עד בואם אלו נושאי הארון:

34 וא"ת - האי מימין ומשמאל דפתח קאמר:

35 אם כן מצינו חמש שולחנות בדרום - שהפתח היה באמצע ההיכל בכותל מזרחי ונמצאו חמשה שבשמאל דרך כניסה כולם בדרום:

36 אלא של משה באמצע חמשה מימינו - בדרומו וחמשה משמאלו בצפונו וכולן בצפון ההיכל ולקמן מפרש היכי מנחי:

37 תני חדא מחצי הבית ולפנים - מונחין כל השולחנות ואין אחד מהן בחצי מן החיצון לצד הפתח:

38 למר קא חשיב כו' - שההיכל ששים אמה ארכו כדכתיב מלכים א ו׳:ב׳ והבית אשר בנה המלך שלמה לה' וגו' ומאותן ששים היו עשרים בדביר כדכתיב שם ולפני הדביר עשרים אמה וגו' וההיכל ארבעים כדכתיב שם ארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני והשולחנות יושבים בעשרים אמה של היכל של צד הדביר מאן דתני משליש הבית חשיב כל הששים אמה של דביר ושל היכל ומאן דתני מחצי הבית ולפנים לא חשיב אלא היכל לחודיה:

39 מזרח ומערב מונחים - השולחנות ראשן אחד למזרח וראשן אחד למערב דהיינו אורכו לאורכו של בית:

40 מה מנורה מזרח ומערב - השלשה קנים במזרח והשלשה במערב:

41 מדכתיב בנר מערבי לפני ה' - דכתיב ויקרא כ״ד:ג׳ יערוך אותו אהרן וגו' לפני ה' דמשמע אותו לפני ה' ואין אחר לפני ה' אלמא חד הוא דהוי כלפי מערב לצד בית קדשי הקדשים אלמא מזרח ומערב מונחים והחיצון של צד מערב קרי ליה נר מערבי דאי בצפון אישתכח דכולהו פי הפתילות שוות למערב:

42 מה ארון צפון ודרום - אורכו לרוחבו של בית כדאמרינן לעיל וכך היה מונח וכך היו בדיו מונחין:

43 חוץ מחוץ - מנורה ושולחן שניהם בהיכל:

44 והכתיב אותו - דמשמע אחד לפני ה' ותו לא:

45 מצדד להו אצדודי - לעולם צפון ודרום מנחי ואפי' הכי ליכא אלא חד כלפי מערב והיינו אמצעי שפי הפתילה כלפי מערב ושאר הפתילות מצודדות פיהן כלפי האמצעי שג' של צד צפון מצודדות כלפי דרום וג' של צד דרום מצודדות כלפי צפון:

46 אל מול פני המנורה - אמצעי עומד על גופה של מנורה והשאר על הקנים ומשמע קרא אותן שעל הקנים מצודדות כלפי אותם של מערב:

47 מכאן שאמצעי משובח - לגבי שלש שקורין בספר תורה בשני ובחמישי ואמרינן במסכת מגילה דף כא: אין פוחתין מעשרה פסוקים וקאמר רבי נתן דאמצעי משובח וקורא ארבעה והשאר ג' ג':

48 היינו דיתבי י' - עשר שולחנות בעשרים כדאמרן לעיל מחצי הבית ולפנים מונחים וקסלקא דעתך ראשו של זה בצד ראשו של זה קיימי ואיכא למימר אע"ג דאי אפשר שישבו עשר שולחנות של עשרים אמה בעשרים אמה מצומצמות שלא יצאו קצת חוץ לעשרים אמות הפנימיות איכא למימר לא דק כולי האי הא דקתני לעיל מחצי הבית ולפנים:

49 אלא למאן דאמר צפון ודרום - דהיינו לרוחבו של היכל והלא רוחבו אינו אלא עשרים ועשרה שולחנות של עשרים אמה בעשרים אמה היכי יתבי הא אי אפשר לצמצם שלא יהא ריוח מועט בין שולחן לשולחן:

50 ותו - אי נמי מצו יתבי נמצא שמילאו את כל רוחב ההיכל וכהנים ביוה"כ היכי עיילי לפני ולפנים אי נמי בכל שבת נכנסין ארבעה כהנים כדקתני במתניתין שנים ליטול שני סדרים הישנים ושנים לסדר שני הסדרים החדשים ועומדים אלו כנגד אלו טפחו של נוטל בצד טפחו של מסדר ואי כל רוחב ההיכל מלא היכי אזלי כהנים הנוטלין באידך גיסא דשולחנות:

51 ותו מצינו חמשה שולחנות בדרום - וקרא כתיב שמות כ״ו:ל״ה על צלע צפון:

52 ותו שולחן דמשה - דאמרן לעיל באמצע מונח היכי מונח:

53 ולמאן דאמר נמי מזרח ומערב שולחן דמשה היכא מנח - אישתכח דיתיב הך שלחן כולו בעשרים אמות חיצוניות והשתא מתרץ לכולהו פירכי:

54 מי סברת בחד דרא הוו יתבי - כולהו עשר ראשה של זו בצד ראשה של זו:

55 בתרי דרי הוו יתבי - חמשה מינייהו ראשה של זו בצד ראשה של זו ושל משה אצלן לפניהם ולא בשורתן ושורה אחרת של חמשה אצל אותה של משה ולא בשורתה ואותם ה' ראשה של זו בצד ראשה של זו. למ"ד מזרח ומערב הכי יתבי ולמאן דאמר צפון ודרום יתבי הכי: